שבוע המבקרים בפסטיבל קאן 2010

באבו חיה בעולם משלה. עבודה אמיתית, בעל, אחריות - מי צריך אותם? אבל כשבתה היחידה אזמרלדה מתביישת בה עד כדי כך שהיא מסרבת להזמין אותה לחתונה שלה, מחליטה באבו שהגיע הזמן לעשות כמה שינויים. דרמה קומית רגישה ונוגעת ללב על יחסי אמהות-בנות.

תסריט ובימוי: מרק פיטוסי Marc Fitoussi

צילום: הלן לוברט

קול: אוליבייה לה ואקון

עיצוב: מישל ברתולומיי

עריכה: מרטין ג'ורדנו

מוסיקה מקורית: טים גאן ושן אוהאגן

הפקה: קרולין בומרשן

שחקנים:

באבו: איזבל הופר Isabell Huppert

לידיה: אור אתיקה Aure Atika

אזמרלדה: לוליטה שאמה

ברטיורגן דלנט

אירן: שנטל בנלייה

סופי: מדי ווך

סוזן: נעמי לבובסקי

צרפת 2010, 107 דקות, צרפתית תרגום לעברית

הסרט מופץ על ידי קולנוע חדש בע"מ

החל מה-14 באפריל בבתי הקולנוע הבאים: כוכב רמת השרון, דיזנגוף תל אביב, סינמה עממי חיפה, ובתיאטרון ירושלים

ראיון עם מרק פיטוסי:

כיצד עלה הראיון לסרט?

"רציתי ליצור סרט על דמות מרכזית אחת. סרטי הקודם "חייו של אמן" עסק בשלושה סיפורים שנארגו אחד בשני. באבו, גיבורת הסרט הזה, נמצאת כמעט בכל שוט. הדבר מאפשר לי להתרכז בדמות שלה - לא רק בהרפתקאות הבלתי אפשריות שלה לפעמים, אלא גם ברגעי המלנכוליה התוקפים אותה מדי פעם. גם עניין אותי לטפל באישה שחייה נמצאים תמיד על הקצה והיא פתאום נאלצת לנסות לחיות חיים 'רגילים' ולהתמודד עם סביבה 'נורמאלית' שהיא זרה לגמרי עבורה".

ליהקת את איזבל הופר לתפקיד שאנחנו כבר לא רגילים לראות אותה בו. האם זה היה מכוון? מה גרם לך להציע לה את התפקיד?

"הידיעה הברורה שהיא אחת השחקניות הבודדות שיכולות לגלם את התפקיד. לא רק בגלל שהיא אוהבת להסתכן, אלא גם בגלל שיש לה את הכישרון להתמודד עם כל אתגר. אם להיות כן, לא דמיינתי את איזבל הופר בתפקיד באבו, ולקח לי זמן רב עד שהעזתי לשלוח לה את התסריט. בהשוואה לדמויות הקרות והמסוכנות שהיא שיחקה לאחרונה, חששתי שהיא תמצא את הדמות הזו טריוויאלית ואקסצנטרית. בניגוד לכך, לוליטה שאמה, בתה בחיים של איזבל הופר, היתה בחירה ברורה לתפקיד של אזמרלדה, הבת של באבו. עבדתי איתה בסרט הקודם והערצתי את הדרך הטבעית בה היא שיחקה את תלמידת התיכון העקשנית. שלחתי את התסריט לכל אחת מהן והחזקתי אצבעות. הסתבר שהן מאד רצו לעבוד ביחד".

איך היתה העבודה עם איזבל הופר?

"בפגישות הראשונות השאלות שלה היו חדות וענייניות. הייתה לי תחושה שאני נפגש עם מרפא תסריטים. היא שאלה אם באבו היא קורבן של העצלנות שלה עצמה, והיא ניסתה בכל דרך למנוע מצב שהדמות תראה כמו היפית מסריחה מפצ'ולי שמעשנת ג'וינטים כל היום. הייתי מופתע ומאושר מכל הדברים שאיזבל ראתה בתסריט. ואז היא החלה לבנות את הדמות. לפני שצילמנו, קראנו את התסריט רק אני, איזבל ולוליטה, ואחר כך עם שאר השחקנים. איזבל רצתה לשמור על הספונטניות, ושכל מה שיתרחש לפני המצלמות יראה כאילו קרה באותו רגע בזמן הצילום. מצד שני, הסכמנו לעשות הרבה טייקים, כך שהספונטניות מעט נפגעה. אפשר לומר שאיזבל ואני חולקים אובססיה לפרטים שעוזרת לבנות דמויות מלאות.

"העבודה איתה היא נהדרת, כי מדובר בהחלט שיתוף פעולה. יצרנו קשר, הבנה ואמון שהוכיחו את עצמם כמאד יעילים. לאורך כל הצילומים היא כיבדה את הבקשות שלי. היא מעולם לא סמכה על הכישרון שלה בלבד אלא תמיד ביקשה הדרכה, ומצד שני הציעה רעיונות".

האם היא גילתה דברים מסוימים על באבו שאתה לא חשבת עליהם?

"ההופעה הוירטואוזית שלה העשירה את הדמות בניואנסים קטנים. אני יכול לפתח את זה עוד ועוד, אבל מה שבולט זה התכונות הפיזיות שהיא העניקה לבאבו. יש רגעים שהיא אלתרה. הגאונות שלה ניכרת בכל רגע, אפילו ברגעים שהיא רק מאזינה לדמויות האחרות. היו רגעים בחדר העריכה שנאלצנו לקצץ בסצינות למרות העבודה הנהדרת של הופר, כדי להתקדם עם הסיפור. המבט על פניה כשהבת מודיעה לה שהיא אינה רוצה אותה בחתונתה או הרגע בו היא מגלה שהיא מפוטרת הם רגעים גדולים של קולנוע שהיינו שמחים להאריך".

יש בסרט מבחר דמויות משנה שלעיתים נראות חשובות לא פחות מן הדמות הראשית.

"כן, הסרט נשען על ההופעה של השחקנים. הסרט מתרכז בבאבו, אך המסע שלה מוביל אותה למפגש עם דמויות רבות צבעוניות ומיוחדות. לכולם תפקיד ברור וחשוב, גם אם הן עוברות דרך קצרה בלבד. רציתי שכל אחת תשאיר איזה רושם על המסך. רצינו שכמה סצינות בסרט ייתנו תחושה של סרט דוקומנטרי שאתה מוצא אולי בסרטים של קן לואץ. סרטיו הצ'כיים הראשונים של מילוש פורמן השפיעו עלינו כשצילמנו את הסצנות כמו במצלמה נסתרת כשבאבו פונה לקונים פוטנציאליים ברחוב או בנמל".

למה בחרת לצלם את הסרט בצפון? זהו בדרך כלל הרקע לדרמות קודרות?

"כן, זהו חלק במדינה שמעורר דיכאון יותר מאשר צחוק, אבל אני מוצא אותו מאד לירי. הזרות במקומות הללו, חופי הים הענקיים והאפורים, בתי החרושת, בנייני האבן האדומים - אני מוצא אותם מאד פוטוגניים".

"החלק הקומי בסרט הוא גם המפגש של באבו עם הדמויות הללו. בעיניה, האורות של תחנת הכוח באוסטנד הם אורותיה של ריו דה ז'נרו והחיבה שלה למוסיקה ברזילאית שמחה, אותה אני חולק איתה, היא ניגוד מוחלט לאפרוריות של העיר".

אחד הנושאים הבולטים בסרט הוא יחסי אמהות-בנות. איך הגעת לעסוק בנושא כל כך נשי?

"על כך אין לי תשובה, אין לי סיבה מיוחדת לטפל בנושא הזה. אני בן יחיד וביליתי את כל ילדותי באותה סביבה, באותה שכונה, תמיד באותו בית ספר. גדלתי באווירה יציבה לחלוטין, אז אינני יודע מהיכן צץ הנושא הזה. אבל אני יכול להודות שיחסיה של המפיקה שלי, קרולין במורשן, עם אמה הם מקור השראה גדול בשבילי".

מרק פיטוסי

יליד 1974. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה באנגלית ובהיסטוריה של האמנות, החל ללמוד באקדמיה האירופאית לתסריטאות. את סרטו הקצר הראשון יצר ב-1999. במהלך השנים יצר מספר סרטים קצרים ובאורך בינוני. בשנת 2007 יצר את סרטו הארוך הראשון "חיי האמן" עם סנדרין קיברלן, דניס פודלידס ואמלי דוקאן.

איזבל הופר

אחת השחקניות הצרפתית העסוקות ביותר והמעוטרות ביותר.

הופיעה במעל ל-90 סרטי קולנוע וסרטי טלוויזיה מאז החלה לשחק בשנת 1974. 14 מסרטיה השתתפו בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, והיא זכתה בפרס המשחק שם פעמיים. אחת מארבע שחקניות שזכו פעמיים בפרס זה, ואחת משתי השחקניות היחידות שזכו בפרס במשחק בפסטיבל ונציה. בשנה שעברה זכתה באוסקר האירופאי על תרומתה לעולם הקולנוע.

היא אף זכתה לפרס סטניסלבסקי על השיגה הגדולים במשחק ודבקותה בשיטת סטניסלבסקי.

היא גם השחקנית שזכתה למספר המועמדויות הגדול ביותר לפרס הסזאר, (האוסקר הצרפתי) - 13 במספר, אבל זכתה בו פעם אחת בלבד. בשנת 1996.

שיתוף הפעולה שלה עם הבמאי קלוד שברול הפך לשם דבר עד שבסרטיהם האחרונים הופיעה שמה לצד שמו. פריצת הדרך שלה היתה בסרט "רוקמת התחרה" עליו זכתה בשלל פרסים. סרטה האמריקאי הראשון היה "שערי גן עדן" של מייקל צ'ינו, אחד הכישלונות הגדולים בתולדות הקולנוע. מאז הופיעה בעוד מספר סרטים באנגלית ואף הופיעה על במת התיאטרון הלאומי הבריטי.   

היא נשואה כבר 30 שנה למפיק-במאי-תסריטאי רונלד שאמה ולהם שלושה ילדים, ביניהם השחקנית לוליטה שאמה.

לוליטה שאמה

ילידת 1983. הופיעה כילדה ונערה בשלושה סרטים של אמה איזבל הופר.

זו לה הופעתה הראשונה לצד אמה כבוגרת. הופיעה במספר רב של סרטים ארוכים וקצרים, ורק בשנה האחרונה החלה לקבל תפקידים בולטים.

אור אתיקה

הופיעה בסרטים רבים. בארץ היא מוכרת מהופעתה בסרטו של אבי נשר "סוף העולם שמאלה". בשנה שעברה היתה מועמדת לפרס הסזאר על הופעתה בסרט מדמדואזל שמבון.